הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' רז ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 13,597 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 8.12.10.

אין חולק כי בכיוון נסיעת נהג התובעת תמרור "עצור". נהג התובעת ביקש לפנות שמאלה לכביש דו סיטרי כאשר משמאלו עמדה משאית. הנתבע הגיע מצידו השמאלי של נהג התובעת בנוסעו בניצב לנתיב נסיעת נהג התובעת.

1.נהג התובעת הצהיר כי המשאית שעמדה משמאלו חסמה את הנתיב בניצב. הוא עצר ו"הזדחל" לאט לאט על מנת לפנות שמאלה. בעת יציאתו באיטיות שמאלה, הגיע רכב הנתבע מהמסלול אליו ביקש לפנות שמאלה ופגע בו בפינה השמאלית קידמית של רכבו.

2.הנתבע הצהיר כי לאחר שפנה ימינה לכביש בו שני מסלולים, נסע בנתיב השמאלי, כשמשאית עמדה בנתיב הימני. רכב התובעת הגיח מימין ונכנס לנתיב נסיעת הנתבע.

3.ב"כ התובעת טען כי הצומת נחסם על ידי המשאית, נהג התובעת התקדם באיטיות, כאשר הנתבע הגיע בנסיעה רציפה בהעדר יכולת לראות את הרכבים היוצאים מימין, היה עליו לנקוט באמצעי זהירות ומכאן אחריותו להתרחשות התאונה.

4.ב"כ הנתבעים טען כי תמרור העצור בכיוון נסיעת רכב התובעת מחייב חובת זהירות מוגברת, בייחוד לאור חסימת שדה הראיה על ידי המשאית, כאשר זכות הקדימה נתונה לנתבע. לפיכך האחריות מוטלת לפתחו של נהג התובעת.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, להלן החלטתי:

כאמור, אין חולק כי בכיוון נסיעת רכב התובעת תמרור "עצור" המחייב את נהג רכב התובעת לעצור וליתן זכות קדימה לרכב הנתבע.

יחד עם זאת, אין חולק כי משמאל, בניצב לכיוון נסיעת רכב התובעת,עמדה משאית אשר חסמה את שדה ראייתו של נהג רכב התובעת. נהג רכב התובעת הצהיר כי עצר ו"גלש" באיטיות על מנת שיתאפשר שדה ראיה טוב יותר לאור עמידת המשאית במקום.

הנתבע בעדותו עמד על כך כי היה לו שדה ראיה בנתיב נסיעתו שלו ואולם, אף הוא הבחין במשאית מימין, אישר כי לא היה באפשרותו להבחין בנתיב הניצב ממנו יצא רכב התובעת והמשיך בנסיעה רצופה.

אמנם, כאמור, לנתבע נתונה היתה זכות הקדימה, אולם, זכות הקדימה הינה יחסית ואיננה מוחלטת וגם הזכאי על פיה חייב להיות ערני לנעשה בדרך לפניו ולהשתמש בזכות הקדימה כאשר ביכולתו להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה או סיכון בדרך. כאשר מדובר בנתיב בניצב לכיוון נסיעת הנתבע, אשר הוסתר על ידי המשאית מימין והנתבע היה מודע לכך, מצופה היה כי יאט את מהירות נסיעתו וינהג בזהירות גם תוך ניצול זכות הקדימה הנתונה לו.

מכאן, הגם שהאחריות המירבית להתרחשות התאונה נתונה לנהג התובעת אשר בכיוון נסיעתו תמרור עצור, יש לייחס אחריות להתרחשות התאונה גם לנתבע בנסיבות המקרה דנן.

6.אשר על כן, אני קובעת כי נהג רכב התובעת אחראי להתרחשות התאונה בשיעור 90% והנתבע אחראי להתרחשות התאונה בשיעור 10%. לאור אשמו המכריע של נהג התובעת להתרחשות התאונה, הרי אני מורה על דחיית התביעה.

7.אשר על כן, התביעה נדחית.

אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבע 1 בסך 300 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 1,600 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: